החלטה בתיק בש"א 5509/05

           ערעור על החלטת כבוד הרשם י' מרזל בה נדחתה בקשת המערערת לפטור מאגרה במסגרת רע"א 3634/05.

1.         ערעור זה נוגע לדיון שהתקיים ביום 30.3.2005 בבית המשפט המחוזי בחיפה בפני כב' השופט ג' גינת, ולהחלטה שניתנה בסופו. מפרוטוקול הדיון עולה כי עוד בראשיתו ציין השופט כי -

"הדברים הנאמרים באולם המשפטים מתורגמים לשפה הרוסית, אותה דוברת המערערת, ע"י מר יצחק קריץ', עובד בית המשפט, השולט בשפה הרוסית. גם לאחר שהדברים תורגמו לרוסית, מאשרת המערערת שהיא אומנם מבקשת דחיית שמיעת הערעור הנוכחי כדי לאפשר לה ייצוג על ידי עו"ד".

           בסופו של הדיון נתן בית המשפט החלטה המובאת כאן כלשונה:

"1. לפי בקשת המערערת ובהמשך להחלטתי מיום 11/1/05 אני דוחה, לפנים משורת הדין את המשך הדיון בערעור ליום 7/7/05 בשעה 14.

2.  הבהרתי למערערת שהיא זו הצריכה לטפל בקבלת ייצוג ע"י עו"ד ו/או סיוע משפטי.

3. תוכן הפרוטוקול הנוכחי במלואו הוסבר גם בשפה הרוסית באופן ברור ע"י מר יצחק קריץ' הנ"ל למערערת".

2.         על החלטה זו הוגשה לבית משפט זה בקשת רשות ערעור, היא רע"א 3634/05. בבקשתה זו ציינה המערערת שאינה מסכימה עם החלטת בית המשפט ועם הפרוטוקול במלואם מהטעם "שהם מבוססים על השקר והזיוף מצידו של המתורגמן יצחק קרץ'...". עוד עולה מכתב הערעור כי המערערת טוענת ככל הנראה כנגד היותה של המדינה (הנהלת בתי המשפט, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות) צד לערעור אף שבכתב הערעור עצמו היא מכוונת את טענותיה אישית כנגד עו"ד ש. ברסלב, סגן בכיר לפרקליטת מחוז חיפה, החתומה על עיקרי הטיעון, ומבקשת "למנוע גישה של הזרים לתיק משפחה". המערערת טענה שההסכמה שנתנה למשיכת טענותיה היתה מותנית במשיכת מסמך כלשהו אותו הגישה עו"ד ברסלב לבית המשפט או במילותיה שלה בכתב הערעור: "אוכל להוציא את התלונה שלי רק לאחר שש. ברסלב תיקח את המסמכים שלה מבית המשפט". המערערת טוענת שבפרוטוקול הדיון נכתב בסופו של דבר "דבר הפוך, חד-צדדי, בלתי מקובל" ומפנה לפיסקה הבאה בפרוטוקול:

"אחרי שבית המשפט הסביר לי שכל אחת מעורכות הדין ממלאת את תפקידה, לפי מיטב הבנתה, אני מבטלת את הטענות האישיות שלי כלפיהן או כלפי המשרד שבו הן עובדות, וזאת, כמובן, מבלי לפגוע בטענותיי בגוף הערעור..." 

           לטענת המערערת, מדובר ב-"זיוף וסילוף כתוצאה מחוסר מקצועיות המתורגמן יצחק קרץ'" שהינו, לדבריה, פועל בבית המשפט ואינו שולט היטב בשפה העברית. המערערת מעידה על עצמה שחתמה על הפרוטוקול "כי האמנתי שהוא תרגם את מה שאמרתי. לא יכולתי אפילו לחשוב כי נעשה כלפיי מעשה זוועה: בפרוטוקול נרשמו דברים שהומצאו, הפוכים, מסולפים". לאחר דברים אלו מבקשת המערערת לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 30.3.05 ולמחוק את המשיבה 1 בהליך, היא מדינת ישראל.

3.         המערערת ביקשה פטור מאגרה בהליך האמור, שהובאה לפני כבוד הרשם י' מרזל. בהחלטתו בבקשה, כתב כבוד הרשם כי "גם אם אניח כי מצבה הכלכלי אינו מאפשר התשלום, הרי שההליך עצמו אינו מגלה עילה ורובו טענות כנגד תפקוד המתורגמן והתנהלות הדיון. בשים לב למהות ההחלטה והעובדה כי טרם התקיים דיון לגופו, לא מצאתי עילה בבקשה זו".

טענות המערערת

4.             המערערת טוענת כי החלטתו של כב' הרשם י' מרזל היא "בלתי חוקית, מדומה, מפריע בזדון להתקדמות התיק מזיקה". המערערת טוענת כי בהחלטתו "עיוות הרשם מרזל באופן מלאכותי את דרישותיי לבית המשפט העליון אותן פירטתי: ביטול הפרוטוקול מתאריך 30.3.2005 כי הוא מפוברק, ביטול החלטה מתאריך 30.03.2005 כי היא מזוייפת וכן הוצאה מהתיק של הנתבעת הבלתי חוקית ש. ברסלב...". המערערת טוענת כי החלטת הרשם היא "בלתי חוקית באופן מובהק, מוכתבת מדעה קדומה, מדומה, שואפת לתקוף אותי, להשפיל עוד יותר את מעמד העולה מרוסיה אלה הם תכסיסים למיניהם, ובכך הוא הגביל את הזכויות שלי להגנה בבית המשפט, חסם בזדון את קידומו של התיק".

דיון

5.             בעל דין שיש לו השגות על תוכן פרוטוקול הדיון או שסבור שברישומו של הפרוטוקול נפלה טעות, נדרש לפנות לאותו שופט שניהל את הפרוטוקול בבקשה לתיקונו, ואין ערכאת הערעור שועה לטענות הנוגעות לפרוטוקול אלמלא נעשה כן (ראו לעניין זה ע"א 420/76 עטרי נ' חלה פ"ד ל"א (2) 365; ע"א 553/83 חבצלת נ' בית בשדרות רוטשילד 60 בע"מ, פ"ד ל"ח (1) 169); ע"פ 1880/91 מ"י נ' פלוני , פ"ד מ"ה (3) 137). הכלל הוא ששופט לא ישעה  לבקשה לתיקון פרוטוקול, באם לא הוגשה הבקשה ראשית לשופט הערכאה דלמטה, אשר רשם את הפרוטוקול נשוא הבקשה; וכדברי כב' השופט זוסמן בהמרצה 74/60 כהן נ' כהן, פ"ד יד 658: " המען של בקשת תיקון הפרוטוקול הוא השופט עצמו" (ראו גם המרצה 181/57 הירש נ' אגד בע"מ, פ"ד י"א 1347).

6.         הוא הדין לגבי בקשה למחיקת צד. תקנה 25 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן:"תקנות סדר הדין") קובעת כי בקשה למחיקת בעל דין "אפשר שתוגש לבית המשפט או לרשם בכתב", היינו לבית המשפט הדן בהליך העיקרי. המערערת לא הגישה לבית משפט זה כל עדות לכך שבקשה למחיקת המדינה כמשיבה בתיק הוגשה אי פעם לבית המשפט המחוזי, לא כל שכן שניתנה החלטה בעניין, עליה היא מבקשת לערער. המערערת מערערת על החלטה אחת ויחידה - החלטתו של כבוד השופט גינת מיום 30.3.2005, בה אין כל זכר לסוגיית מחיקתה של המדינה או רמז לבקשה שהוגשה בעניין.

7.         דין הערעור להדחות. צדק הרשם בקביעתו כי העתירה אינה מגלה עילה ואף אם מצבה הכלכלי של המערערת קשה, עליה לשלם את האגרה (ראו: בשג"ץ 7492/02 אליאס נ' כב' השופטת שטרסברג-כהן (לא פורסם, השופטת ד' דורנר); בשג"ץ 3784/04 קרליץ נ' ועדת הבחירות לעיריית באר-שבע 2003 (לא פורסם, השופט א' ריבלין)).

8.         מונח לפני ערעור נוסף של המערערת, הוא בש"א 7808/05. משלא שולמה האגרה בהליך שתואר לעיל, כנדרש, הורה כב' הרשם ביום 24.7.2005 על מחיקתו של ההליך בהחלטה שזו לשונה:

"בהליך שבכותרת היה על המבקשת לשלם אגרה בהתאם להחלטה מיום 17.4.05, ולא עשתה כן. מועד התשלום חלף. משכך, אני מורה על מחיקת ההליך שבכותרת".